דמיון בין חיל האיסוף הקרבי ושירות נשים בצה"ל
חיל האיסוף הקרבי ושירות נשים בצה"ל יש להם 22 דברים במשותף (ביוניונפדיה): מתקפת הפתע על ישראל (2023), מלחמת חרבות ברזל, מלחמת העצמאות, אשרת בכר, אלוף-משנה, פלמ"ח, צה"ל, רצועת עזה, רובאי, שנות ה-80 של המאה ה-20, תת-אלוף, טירונות (צה"ל), זרוע היבשה, חמאס, חי"ר גבולות, חיל המודיעין, חיל התותחנים, חיל הגנת הגבולות, במחנה, בית המשפט הגבוה לצדק, גדוד, דובר צה"ל.
מתקפת הפתע על ישראל (2023)
צילום לוויין של עוטף עזה מבוקר 7 באוקטובר המראה את השרפות הרבות שנגרמו עקב ירי רקטות והצתות של המחבלים פגיעת רקטה ברכב בראשון לציון ביום הראשון למלחמת חרבות ברזל, במהלך מתקפת הפתע. בכיכר החטופים מתקפת הפתע על ישראל (מכונה גם טבח 7 באוקטובר, טבח שמחת תורה והשבת השחורה) הייתה מתקפה רחבת היקף של חמאס וארגוני טרור פלסטינים נוספים מרצועת עזה על ישראל, נגד יעדים צבאיים ואזרחיים, במיוחד בעוטף עזה, שהחלה בבוקר יום שבת 7 באוקטובר 2023, שמיני עצרת ה'תשפ"ד.
חיל האיסוף הקרבי ומתקפת הפתע על ישראל (2023) · מתקפת הפתע על ישראל (2023) ושירות נשים בצה"ל ·
מלחמת חרבות ברזל
מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.
חיל האיסוף הקרבי ומלחמת חרבות ברזל · מלחמת חרבות ברזל ושירות נשים בצה"ל ·
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חיל האיסוף הקרבי ומלחמת העצמאות · מלחמת העצמאות ושירות נשים בצה"ל ·
אשרת בכר
אשרת בכר (נולדה ב-1978) היא קצינה בצה"ל, בדרגת סגן אלוף (מיל'), אשר שירתה בתפקידה האחרון כסגנית יועצת הרמטכ"ל לענייני מגדר.
אשרת בכר וחיל האיסוף הקרבי · אשרת בכר ושירות נשים בצה"ל ·
אלוף-משנה
#הפניה דרגות צה"ל#אלוף-משנה.
אלוף-משנה וחיל האיסוף הקרבי · אלוף-משנה ושירות נשים בצה"ל ·
פלמ"ח
הפלמ"ח (ראשי תיבות: פלוגות מחץ), היה הכוח הצבאי המגויס של ארגון "ההגנה", ששימש כצבא של המדינה היהודית שבדרך, בארץ ישראל בשנים 1941–1948.
חיל האיסוף הקרבי ופלמ"ח · פלמ"ח ושירות נשים בצה"ל ·
צה"ל
#הפניה צבא הגנה לישראל.
חיל האיסוף הקרבי וצה"ל · צה"ל ושירות נשים בצה"ל ·
רצועת עזה
מפת רצועת עזה רצועת עזה (בערבית: قطاع غزّة – קֻטַאע עַ'זֶּה) היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל.
חיל האיסוף הקרבי ורצועת עזה · רצועת עזה ושירות נשים בצה"ל ·
רובאי
רגימנט הרובאים ה-95 בתקופת המלחמות הנפוליאוניות. רובאי (באנגלית: Rifleman) הוא סוג של חייל ביחידות חיל רגלים קלות שנקראו יחידות רובאים.
חיל האיסוף הקרבי ורובאי · רובאי ושירות נשים בצה"ל ·
שנות ה-80 של המאה ה-20
'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן–עיראק, המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה־80 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות השמונים; בסלנג: האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה־20, שהחלו ב־1 בינואר 1980 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1989.
חיל האיסוף הקרבי ושנות ה-80 של המאה ה-20 · שירות נשים בצה"ל ושנות ה-80 של המאה ה-20 ·
תת-אלוף
#הפניה דרגות צה"ל#תת-אלוף.
חיל האיסוף הקרבי ותת-אלוף · שירות נשים בצה"ל ותת-אלוף ·
טירונות (צה"ל)
חיילים בטירונות, 1969 טירונות היא תקופת החניכה הראשונה של החיילים בצבא ההגנה לישראל, שמטרתה להכשירם לקראת שירותם הצבאי.
חיל האיסוף הקרבי וטירונות (צה"ל) · טירונות (צה"ל) ושירות נשים בצה"ל ·
זרוע היבשה
דגל זרוע היבשה הקודם עד שנת 2021 תג מפקדת חיילות השדה (מפח"ש) תג זרוע היבשה עד 2016 תג זרוע היבשה עד מרץ 2020 זרוע היַבשה (זִ"י) היא זרוע רב-חילית המאגדת את חילות היבשה הלוחמים של צבא הגנה לישראל, ואחראית לבניין הכוח היבשתי של צה"ל.
זרוע היבשה וחיל האיסוף הקרבי · זרוע היבשה ושירות נשים בצה"ל ·
חמאס
חמאס (בערבית: حماس, ראשי תיבות של حركة المقاومة الاسلامية – בתעתיק מדויק: חרכת אלמקאומה אלאסלאמיה – "תנועת ההתנגדות האסלאמית"; פירוש המילה "חמאס": התלהבות, גבורה, קנאות) הוא ארגון טרור ותנועה אסלאמיסטית-סונית פונדמנטליסטית פלסטינית שהוקמה בשנת 1987.
חיל האיסוף הקרבי וחמאס · חמאס ושירות נשים בצה"ל ·
חי"ר גבולות
#הפניה חיל הגנת הגבולות.
חי"ר גבולות וחיל האיסוף הקרבי · חי"ר גבולות ושירות נשים בצה"ל ·
חיל המודיעין
חיל המודיעין (בראשי תיבות: חמ"ן) בצה"ל הוא גוף המטה של אגף המודיעין (אמ"ן).
חיל האיסוף הקרבי וחיל המודיעין · חיל המודיעין ושירות נשים בצה"ל ·
חיל התותחנים
סיכת לוחמים בחיל התותחנים, נובמבר 2022 חיל התותחנים הוא חיל בזרוע היבשה האחראי על הפעלת כלל יכולות הסיוע באש ותקיפה לתמרון כוחות היבשה, ומהווה גורם קריטי בהצלחת הפעולות המבצעיות של כוחות צה"ל.
חיל האיסוף הקרבי וחיל התותחנים · חיל התותחנים ושירות נשים בצה"ל ·
חיל הגנת הגבולות
הסבר התג של החיל חיל הגנת הגבולות (איחוד של מערך הגנת הגבולות וחיל האיסוף הקרבי) הוא חיל בצה"ל הכפוף לזרוע היבשה שתפקידו הוא פעילות ביטחון שוטף, איסוף מודיעין קרבי ושמירה והגנה על גבולות ישראל.
חיל האיסוף הקרבי וחיל הגנת הגבולות · חיל הגנת הגבולות ושירות נשים בצה"ל ·
במחנה
במחנה, גיליון מחתרתי 1941, ארכיון ההגנה שער במחנה של גיליון 1 באוגוסט 2013 שער עיתון במחנה מיוני 2011. בשער האלופה הראשונה בצה"ל אורנה ברביבאי במחנה היה השבועון של צה"ל, שהופץ לחיילי וקציני צה"ל בשירות חובה ובשירות קבע.
במחנה וחיל האיסוף הקרבי · במחנה ושירות נשים בצה"ל ·
בית המשפט הגבוה לצדק
בית המשפט הגבוה לצדק (בראשי תיבות: בג"ץ) הוא אחד התפקידים שממלא בית המשפט העליון במדינת ישראל.
בית המשפט הגבוה לצדק וחיל האיסוף הקרבי · בית המשפט הגבוה לצדק ושירות נשים בצה"ל ·
גדוד
סימון נאט"ו לגדוד גדוד הוא יחידה צבאית שכפופה לחטיבה או לרגימנט.
גדוד וחיל האיסוף הקרבי · גדוד ושירות נשים בצה"ל ·
דובר צה"ל
מערך דובר צה"ל (בראשי תיבות: מערך דו"ץ) הוא מערך באגף המבצעים (אמ"ץ) בצה"ל, המייצג את הצבא במגעיו עם הציבור ועם התקשורת.
הרשימה לעיל עונה על השאלות הבאות
- במה נראה חיל האיסוף הקרבי ושירות נשים בצה"ל
- מה יש להם במשותף חיל האיסוף הקרבי ושירות נשים בצה"ל
- דמיון בין חיל האיסוף הקרבי ושירות נשים בצה"ל
השוואה בין חיל האיסוף הקרבי ושירות נשים בצה"ל
יש חיל האיסוף הקרבי 163 יחסים. יש חיל האיסוף הקרבי 284. כפי שיש להם במשותף 22, מדד הדמיון הוא = 22 / (163 + 284).
אזכור
מאמר זה מציג את מערכת היחסים בין חיל האיסוף הקרבי ושירות נשים בצה"ל. כדי לגשת לכל מאמר שממנו הופק המידע, בקר בכתובת: